מבוא

ייתכן שאנו עומדים בפתח מהפכה רפואית חדשה, שתסלול דרך לעידן שבו אפשר יהיה להשיב ראייה לעיניים שאיבדו אותה. ההתפתחויות האחרונות בתחום הרפואה הביו-רפואית מצביעות על עתיד שבו תאים רגישים לאור המתנוונים עם הגיל יוחלפו בשתלים חכמים המדמים את פעולת הרשתית הטבעית.

״הראייה היא החוש החשוב ביותר אצל האדם״

אומר פרופסור יוסי מנדלראש המעבדה למדעי הראייה והנדסתה באוניברסיטת בר-אילן: ״הראייה היא החוש החשוב ביותר אצל האדם, שכן כ-90% מהמידע שאנו רוכשים מגיע דרך הראייה״. הוא מוסיף: ״כיום אי אפשר להשיב את ראייתם של מי שנולדו עיוורים, משום שמוחם מתפתח אחרת, אך הטכנולוגיה יכולה לסייע מאוד למי שאיבדו את הראייה בהמשך חייהם עקב פגיעה בקולטני האור״.

איך הרשתית פועלת ומדוע היא נפגעת?

הרשתית נמצאת בחלק האחורי של העין, ומקבלת את התמונה וממירה אותה לאותות עצביים הנשלחים למוח דרך עצב הראייה. היא מורכבת מיותר מ- מאה סוגי תאי עצבהמאפשרים לה לקלוט תמונות גם בתאורה חלשה. עם זאת, המבנה העדין חושף את הרשתית למחלות שונות, ובראשן ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) ו-רטיניטיס פיגמנטוזה (RP)שבהן תאי קולטני האור נפגעים בעוד השכבות האחרות נשארות תקינות יחסית.

לכן חוקרים מבקשים להחליף תאים אלה במכשירים או בתאים חלופיים המסוגלים למלא את תפקידם. אחת הגישות הבולטות היאהרשתית המלאכותית המייצרת גירויים חשמליים להפעלת התאים הבאים במסלול הראייה ולהשבת מידה מסוימת של ראייה.

השתל הביולוגי-היברידי החדש

צוותו של פרופסור מנדל פיתח, בתמיכת הקרן הלאומית למדעשתל רשתית מתקדם המורכב מ- אלקטרודות זעירות בתוך שקעים מיקרוסקופיים קטנים (קוטר כל שקע הוא כ-10 מיקרונים). בתחתית כל שקע נמצא תא דמוי קולטן אור שנוצר במעבדה מתוך תאי גזע אנושיים. לאחר ההשתלה, תאים אלה שולחים שלוחות עצביות המתחברות לתאים הדו-קוטביים התקינים.

כאשר אור פוגע במכשיר נוצר זרם חשמלי באלקטרודות, התאים המושתלים מופעלים ומפרישים מוליכים עצביים טבעיים המפעילים את הרשתית באופן המדמה את המתרחש בעין בריאה.

דיוק גבוה יותר ופחות אנרגיה

שתלים קודמים התמודדו עם התפשטות השדה החשמלי והפעלה לא מדויקת של תאים סמוכים, שהפחיתו את חדות הראייה. התכנון הנוכחי, המבוסס על שקעים מיקרוסקופיים, מבודד את השדה ומכוון את הגירוי, וכך מספק דיוק גבוה יותר עם פחות אנרגיהומדמה תקשורת עצבית טבעית במקום פולסים חשמליים ישירים, וכך מאפשר בררנות חזותית הקרובה יותר לטבעית (מסלולי ON ו-OFF).

תקווה למיליוני מטופלים

מנדל מדגיש שעוד ארוכה הדרך עד לניסויים רחבים בבני אדם, אך היא מלאה באתגרים מדעיים מבטיחים. בצוות המחקר משתתפים ד״ר נירוז פרח, ד״ר עמוס מרקוס, גל שפון, ד״ר יואב שמלה, אראל לסנאווי, תמר אזרד ליבוביץ׳, פקרה פנטהון ופרופסור זאב זלבסקי.

סיכום

החידוש הוא צעד גדול לעבר עתיד שבו המדע עשוי להשיב ראייה למיליונים שאיבדו אותה עקב מחלות רשתית, והוא דוגמה מעוררת השראה לשילוב בין ביולוגיה והנדסה להשבת החוש החשוב ביותר — הראייה.

תרגום ועריכה: Omar Phone